רש"י על יומא ע״ה ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא ע״ה ע״ב:ו׳ רש"י על יומא ע״ה ע״ב:ח׳ »

7 אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא: אַרְבָּעָה מִינֵי סְלָיו הֵן, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁיכְלִי, וְקִיבְלִי, וּפַסְיוֹנִי, וּשְׂלָיו. מְעַלְּיָא דְּכוּלְּהוּ: שִׂיכְלִי, גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ: שְׂלָיו. וְהָוֵי כְּצִיפַּורְתָּא, וּמוֹתְבִינַן לֵהּ בְּתַנּוּרָא וְתָפַח וְהָוֵה מְלֵי תַּנּוּרָא, וּמַסְּקִינַן לֵיהּ אַתְּלֵיסַר רִיפֵי, וְאַחֲרוֹנָה אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת.

פירוש רש"י על יומא ע״ה ב:ז׳

7 ומותבינן לה בתנורא - כך מנהגם לצלות שפודיהם בתנור:

8 ותפח - מרוב שומנו הוא נתפח ונעשה עב:

9 אתליסר ריפי - זו על זו ריפי ככרות:

10 ותחתונה אינה נאכלת - מרוב השומן הנבלע בה וכל שכן העליונות:

« רש"י על יומא ע״ה ע״ב:ו׳ רש"י על יומא ע״ה ע״ב:ח׳ »